תשומת לב אוהבת

מולי קני, מורתי וחברתי האהובה, הקימה לפני עשר שנים את מרכז סאמאריה בסיאטל, מרכז יוגה מיוחד במינו בו מוצעים שיעורי יוגה רגילים, שיעורי יוגה לצרכים מיוחדים וטיפולי יוגה תרפיה. בנוסף הם מפעילים תוכניות להכשרת והפעלת מתנדבים המלמדים יוגה במסגרות שונות כמו הוספיסים, בתי חולים שיקומיים, מעונות לאנשים עם קשיים התפתחותיים, הומלסים ועוד. החזון של מולי, פשוט מאד ומורכב מאד: התמסרות לריפוי הקהילה דרך יוגה. המשימה: עידוד לשינוי עמוק ברמה האישית יביא לשינוי חברתי עמוק ומשמעותי.

השבוע חזרתי מהים עם הקטנה שלי. בדרך הביתה ניסינו לחצות מעבר חצייה בשעת עומס ברחוב הירקון. בדיוק כשהתחלף הרמזור של הולכי הרגל לירוק, הספיק רכב גדול "לגנוב" את הכתום, לחצות את הצומת ולהעמד על כל המעבר החצייה. ממורמרת נאלצתי לעקוף אותו מאחור (עם העגלה, ממש בתוך הצומת) ולהגיד לו בנימוס שאולי בפעם הבאה אם הצומת חסום כדאי שלא יעבור. הגבר שישב ברכב סובב אליי את הראש ובתוספת תנועת יד אמר לי: "לכי חפשי את החברים שלך". וואו. זה לקח שבריר שנייה לגוף שלי להגיב בהתכווצות של עלבון שהפכה להתכווצות של מוכנות לפעולה שהפכה לצורך לקלל (לא התאפקתי ולחשתי בשקט מעבר לכביש "בהמה") ובטרם עברו 3 דקות חוויתי בתוכי גלים של כעס, אלימות ותוקפנות שליוו אותי הבייתה. למזלי, אחותי בדיוק התקשרה וכששמעה את הסיפור אמרה לי- "יש לך שתי אפשרויות- לכעוס ולקלל אותו או לשלוח לו חמלה ואהבה ושהלוואי שיקרו לו דברים טובים בחיים". הרצתי את שתי האפשרויות בתוכי כדי לגלות תוך זמן קצר למי מהן היתה השפעה מהירה יותר על הרגעת מערכת העצבים שלי. תנחשו. ברור.

אז מה הקשר בין הסיפור הזה ליוגה ושינוי חברתי עמוק ומשמעותי? במילה אחת- מיינדפולנס (mindfulness). בשתי מילים- תשומת לב. שימת לב היא הבסיס לאימון ביוגה ובמדיטציה. אנחנו שמים לב לנשימה. אנחנו שמים לב לניואנסים הקטנים של השתרשות, התארכות, שיווי משקל, חלוקת עומס. אנחנו שמים לב לתנועה של המחשבות שלנו. אנחנו שמים לב לקשרים בין המחשבות שלנו לתחושות שעולות בגוף. שימת הלב הזו שמתפתחת על המזרן מתחילה לאט לאט להימזג אל תוך החיים מחוץ למזרן. אנחנו שמים לב לנשימה ולאופן בו היא משתנה אל מול סיטואציות שונות. אנחנו שמים לב לניואנסים הקטנים של מערכות היחסים שלנו- למילים, לדפוסים, להתנגדויות, לרגעים המקודשים של חיבור. אנחנו שמים לב למה שקורה סביבנו- לטבע, לאנשים, לפנים ולגוף של אנשים ולסודות שהם מספרים. כשהרקמה העדינה הזו הולכת ונהיית ברורה יותר, שקופה יותר, מתגלה הדמיון הבסיסי בין כולנו, אלה שחולקים את המרחב היקר הזה יחדיו. כולנו רוצים להיות מאושרים. כולנו רוצים שיאהבו אותנו. כולנו לא רוצים לסבול. וכשהדמיון הזה נהייה ברור, היכולת לפגוע הולכת ופוחתת. הכל וכולם הופכים להיות החברים שלנו.

לצערי, רבים סביבי בארץ החמה והקשה שלנו חיים בלי לשים לב. מסתבר, שלשימת לב יש משקל גדול על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו:

מתוך מאמר בשם "הפסיקו להתקיף את ליבכם והחלו להזין אותו" שכתב נטורפת בשם סטיבן הורן ותרגמה אסתי אור-ים: "מחקרים שנעשו על הלב מראים כי תאי הלב מעבירים מסר מאחד לשני. כלומר הם מנסים לסנכרן את ההלמות (דופק) דרך שיתוף אלקטרומגנטי ביניהם. תא לב בודד יפעם באופן לא סדיר וימות במהרה. אך אם שמים לידו תא לב נוסף לידו, ללא מגע, שני התאים יסנכרנו את פעימתם ויחיו זמן ארוך יותר. תאי הלב עושים זאת כי שניהם שולחים ומקבלים דחפים אלקטרומגנטיים. השדה האלקטרומגנטי של הלב ניתן להבחנה בעזרת מכשירים חשמליים עד למרחק של כמטר וחצי מהגוף, אך ישנן הוכחות לכך שדברים חיים יכולים לקלוט את אותם דחפים אלקטרומגנטים במרחקים גדולים בהרבה. השורה התחתונה היא כי הלב הוא גם משדר של תדרים אלקטרומגנטיים, שאנו קוראים להם רגשות, והוא גם מקבל אותם. התדרים האלקטרומגנטים נושאים מסרים מורכבים ועדינים, לא רק מאנשים אחרים, אלא גם מבעלי חיים, צמחים ואפילו דוממים. אנו חשים בכעס של מישהו לפני שביטאו במילים. אנו חשים בנוכחות אוהבת של מישהו. אנו חשים ב"תדר" טוב או רע ממקומות מסוימים. אנו מכירים גם את התחושה הטובה כאשר ליבנו מתחבר, כלומר מסתנכרן עם הלמות ליבו של מישהו אחר. אנו חשים תיאום מכוונן עם אותו אדם. זו המשמעות של המילה Compassion – חמלה . Passion (תשוקה) הוא רגש. Compassion משמעותו להיות ב-Common Passion – שיתוף רגשי. כאשר אנו חשים אמפתיה- (הזדהות רגשית) ל/עם החוויות הרגשיות של מישהו אחר, אנו מסוגלים לחוש אליהם חמלה. אנו יכולים לאפשר לליבנו להיפתח לחילופי מסר לא מילוליים אלה".

המשך המאמר מדבר על הקשר בין "הקשחת הלב" למחלות לב:

"לב בריא מגוון מאד בקצב ובלחץ של פעימותיו, על פני משך זמן. ככל שפעימות הלב נהיות סדורות וצפויות, כך הלב חולה יותר. שוב, ככל שתפקוד ליבנו הופך רגיל וצפוי יותר, כך הינו חולה יותר. אם ליבנו פתוח, כלומר מוכן ושואף לשדר ולקלוט אותות מהטבע ומאנשים אחרים, כך הוא ימשיך להינשא על תנודות אלקטרומגנטיות עם אנשים נוספים סביבנו. זה אומר כי הוא יהיה פתוח ומגיב לשינויי מצב. בניגוד לכך, לב אשר נסגר או התקשח בעקבות צער לא פתור, ינסה להתמודד לבד וכמו תא לב בודד, ימות בטרם עת, משום שלא יהיו תאי לב אחרים בקשר איתו. העובדה היא שאנו זקוקים לקשר עם אנשים אחרים דרך לבבות פתוחים, כדי להרגיש חיים. לחיות פירושו להיות מלאי תשוקה, שמשמעה להיות עם רגשות מפעמים מליבנו דרך כל הגוף".

אז כשאנחנו מתרגלים שימת לב, אנחנו מבטיחים לעצמנו לב בריא יותר ולמעשה מתאמנים ביכולת שלנו להדהד ולפגוש מגוון רחב של אנשים- כאלו שדומים לנו, ששונים מאיתנו, שקרובים לנו, ששונאים אותנו, שמאמינים באללה או בישו או באלוהים, שמעריצים אותנו וגם את אלו שישלחו אותנו לחפש את החברים שלנו. כי כשאנחנו מתרגלים שימת לב אנחנו נוכחים לדעת שלכל התנהלות ובחירה שאנחנו עושים יש השלכות על מישהו או משהו סביבנו. החל מהאופן בו החניתי את האוטו שלי או לקחתי את בקבוקי הפלסטיק למיחזור ועד האופן בו קיפלתי והחזרתי את שמיכת היוגה למדף בסוף השיעור.

ושאלת השאלות היא, איך ברגע האמת, כשהכעס, התוקפנות והאלימות, נובטות בתוכנו ומכווצות אותנו, נוכל להתמיר אותן לחמלה, לאהבה, להכרת תודה? הבודהיסטים קוראים להתמרה הזו מדיטציית מטה- "מדיטציית של טוב-לב אוהב. במדיטציה זו עלינו לפתוח את הלב ולפתח רצון טוב כלפי עצמנו וכלפי אחרים. מדיטציית לב אוהב עוסקת בפיתוח השאיפה שכולנו נהיה מאושרים ומשוחררים מסבל. שאיפה זו לאושר מכירה בזכותי לאושר וכן בזכותם של אחרים לאושר". (מתוך האתר של ידידי הדהרמה). בתנ"ך זה מתומצת למשפט אחד: "ואהבת לרעך כמוך".

אז אני לא מצפה מעצמי ומאחרים להסתובב בעולם בנאיביות ולהציע אהבה חופשית לכל מי שמגלה תוקפנות כלפי; אני גם לא משלה את עצמי שהרוע והאנוכיות ייעלמו מהעולם. אני מתרגלת יוגה ושימת לב. אני שמה לב גם כשאני מפשלת. כדי שאלמד ואדע לבקש סליחה בזמן.

זוהי הזמנה לתשומת לב אוהבת. החזון: התמסרות לריפוי הקהילה דרך יוגה. המשימה: עידוד לשינוי עמוק ברמה האישית יביא לשינוי חברתי עמוק ומשמעותי. ומי ייתן וכשאמצא את החברים שלי גם הנהג ממעבר החצייה יהייה בינהם.