הקשר בין חישה פנימית לחמלה- פוסט ליום הזכרון

שלום לכולם

במהלך עבודת ההכנה  לקראת הסדנאות הקרובות שלי שיעסקו בטיפוח החישה הפנימית, קראתי מאמרים רבים העוסקים בזויות שונות של פרופריאוספציה ואינטרוספציה (החושים המעורבים בחישת הגוף ותנועתו מבפנים). פוסט אחד של מורה ליוגה, אמנויות לחימה ומדיטציה בשם סימון טאקור,  אפשר לי להבין סוף סוף את האנטומיה והפיזיולוגיה של הקשר בין טיפוח חישה פנימית להתפתחות האורגנית של חמלה.

אימון היוגה כאימון רוחני משלב בתוכו הנחיות עקביות לתרגול של חמלה, אהבה, נועם וחביבות. כל אדם המתרגל יוגה (או גישות אחרות של אימון גופני המערב התבוננות עמוקה וטיפוח של מודעות גופנית) לאורך זמן יוכל להעיד כי באופן אורגני משהו בתפיסת העולם והסביבה משתנה. המודעות ליצורים החיים סביבנו, אנשים ובעלי חיים, עולה.  היכולת לפגוע באחר פוחתת. יש יותר תחושה של חיבור ואמפתיה ליצורים החווים סבל, ורצון כנה להיטיב.

מחקרים של העת האחרונה מראים כי טיפוח של יכולות החישה הפנימיות של הגוף מחזקות את היכולת לחוש מה מתרחש בתוך גופם של אנשים אחרים, הן ברמה הפיזית והתנועתית והן ברמה הרגשית. מעורבים בכך שני אזורים שונים במוח- בקורטקס הסומאטוסנסורי פעילים נוירוני המראה- תאי עצב המאפשרים לנו לחוש בתוך הגוף את התנועות שמבצע אדם אחר. ככל שהמודעות הגופנית והתנועתית שלנו גבוהה יותר כך כשנסתכל בתנועתו של אדם אחר נוכל לחוש יותר ויותר ניואנסים של תנועתו בתוך גופנו אנו. באופן דומה, ישנו איזור בהמיספירה הימנית של מוח הנקרא Insular Cortex. אל איזור זה מועברים אותות מקצוות העצבים האחראים על החישה הפנימית של הגוף (תחושות כמו חום או קור פנימיים, רעב, צמא, זרימה, מקצבים פנימיים, תנועת הנשימה הפנימית, התרחבות, חיות וכדומה) אשר עוברים אינטגרציה ומתורגמים לחווייה גופנית רגשית. (כתבתי על כך בעבר בהקשר של אלימות וקשב לתחושות המגיעות מאיזור הבטן והלב). בנוסף להיותו איזור של עיבוד אינפורמציה המגיעה מהאינטרוספטורס, לאיזור זה תפקיד ביכולת שלנו לחוש חמלה, אמפטיה, לחוש ולהבין רגשות חברתיים. איזור זה גדל ומתפתח כאשר אנו עוסקים באימון של תנועה מודעת דרך חישה פנימית….וככל שיכולת החישה הפנימית שלנו מתעדנת ומתבהרת, כך גם היכולת שלנו לחוש ולהבין מצבים רגשיים של האחר.

כך שהיכולת  שלנו לתקשר באופן לא ורבאלי עם יצורים שונים תלויה במערכות הנוירולוגיות האלו של אמפטיה ונוירוני מראה, שהפעילות שלהם תלויה ביכולות החישה הפנימית וברפרטואר התנועות של הגוף שלנו….

זה עושה לי חשק להזמין את ביבי נתניהו לשיעור יוגה. בעצם, להתחיל כל ישיבת ממשלה בכל מקום בעולם בשיעור יוגה.

לפני 35, אח של אמא שלי, הטייס הגיבור, נהרג בהתרסקות המטוס שלו. לפני כמעט 18 שנה, האיש שהיה אהבת נעוריי הראשונה נהרג בלבנון. עברתי הרבה גלגולים בתוך האבל הפרטי, המשפחתי והלאומי שלי , כולל כמעט 10 שנות גלות מבחירה, והערב אני הולכת לטקס הזכרון המשותף לישראלים ולפלסטינים שמקיימת זו השנה התשיעית עמותת "לוחמים לשלום". כי אני מרגישה שלהמשיך את הנארטיב המפריד, המבדל, הכובש והנכבש, הטרוריסט והקורבן כבר לא עובד בשבילי. כנראה שמרוב תרגולים של חישה פנימית הקורטקס האינסולארי שלי גדל מספיק כדי להרגיש בעיקר את המאחד. הערב, כשאשב באולם לצד משפחות שכולות פלסטינאיות, ארגיש דרך הגוף שלי ודרך הגוף שלהן- את ההתכווצות של הגרון אל מול האנושיות  השבירה המשותפת לכולנו, את כאב האובדן ששורף את העורקים סביב ללב, את התהפכות המעיים בתחושת חוסר אונים אל מול עוצמתו של הרוע, את הגעגוע שהופך את הנשימה לשטוחה ומהירה, ואת הצער, צער עמוק כמו אוקיאנוס שנשפך ממעין עמוק מאחורי העיניים ומרטיב את הלחיים.

בואו נלמד את הילדים שלנו לנוע ולחוש את הגוף מבפנים. ילדים בתנועה

ועד שניפגש, היו בטוב

מיכל.