הרשמה למפגשי העמקה ביוגה ובי אמ סי בתל אביב ובטבעון

שלום לכולם,

מחר אני יוצאת לחופשה. לוקחת את הטלפון, מנותק מאינטרנט!!!  יוצאת לזמן בהייה וכרבול עם האיש שלי והגורות שלנו.

רגע לפני, רוצה להזמין אתכם להרשם למפגשי ההעמקה ביוגה ובי אמ סי שיתחדשו בספטמבר בתל אביב וטבעון. המפגשים מתקיימים פעם בשבוע בין ספטמבר לסוף יולי. בכל מפגש אנחנו חוקרים עקרון תנועתי או אנטומי או פילוסופי תחילה בלימוד דרך תמונה, שיח, כתיבה, מגע, ולאחר מכן מיישמים את הלימוד באימון יוגה של נשימות, תנוחות ומדיטציה. המפגשים מיועדים למתרגלים ותיקים, מורים ליוגה, או מורים ומתרגלים של שיטות גוף ותנועה אחרות הבקיאים בשפת היוגה. הלימוד הינו תהליכי ועוקב אחרי נושא מנחה לאורך כל השנה. מעבר לכך שמדובר בעונג אמיתי, יש במפגשים ערך רב להתפתחות מקצועית ואישית.

ההתחייבות והתשלום מראש לכל המפגשים, בעלות של 360 ש"ח לחודש.

תל אביב ימי שני 12:00-14:00 סטודיו לוטוס אלכסנדר ינאי 5

טבעון ימי שלישי 11:30-13:30 סטודיו מיאמוטו דוג'ו קק"ל 16

להרשמה: טל גלבוע talgilboa9@gmail.com 0524331032

בנוסף, רייצ'ל קרנצמן ואני ממשיכות לקבל טפסי מועמדות לתוכנית התלת שנתית להכשרת מטפלים ביוגה תרפיה. לכל הפרטים על התוכנית ועל תהליך המועמדות לחצו כאן.

רייצ'ל ואני משתתפות השנה ביוגה ערבה ונעביר סדנה משותפת על ראיית השלם כעקרון מנחה ביוגה תרפיה. כדאי להרשם בהקדם כדי להבטיח מקום. לפרטים לחצו כאן

ועכשיו מהלב, לקראת זמן בהייה מזין ומיטיב בטבע, ציטוט של פסקה מתוך הספר הנדיר "בינת השכוי" מאת אביגדור דגן:

"העצים פושטים את מעיליהם הירוקים, ועלים אדומים של אדר מתערבים בזהב של לבני הסתיו, ועומדים זקופים כיצוקים על רקע השמים הצחים של יום סתוי. פדרו מעמיד פנים כאילו ראה אש בעצים, מתעופף אל הגג, פורש כנפיים ונועץ עיניו בים האדום של עלוות הסתיו, כאילו כושף בלהבות של שריפה. באפרים ובשדות השלף מתכנסות בינתיים החסידות, ממריאות ועפות במבנה, חגות מעל לכפר ומצפות להצטרפותן של להקות אחרות, מתוות חץ ענקי בשמיים ופותחות במסע ארוך אל השמש. "מעולם לא חמדתי משהו,שידעתי כי לא אוכל להשיגו" אומר פדרו, "אבל מקנא אני בכנפיהם של חסידות ואווזי בר וסנוניות" "כנפיך יפות יותר" מנסה אני לנחמו, "ייתכן, אבל אין בכוחן לשאתני קרוב אל השמש, כפי שנושאות אותם כנפיהם." "אל תתפלסף" אני משלם לו במטבע שלו. "פרוש את כנפיך וחבק את כל מה שתוכל להקיף". "זה נכון" הוא צוחק. " אני רואה שבכל זאת לימדתי אותך משהו. החזק בכל מה שתוכל לחבק". ואחר כך אנחנו עומדים לנו, פדרו בכנפים פרושות ואני זרועותי פשוטות ככל שאוכל, ואנו מחבקים את כל מה שלפנינו. אדרים אדומים משולהבים,לבנים ששערם זהב, מחנה חסידות הנערכות בטור לפני ההמראה למסע שלהן, והשמים הצחים של יום אוקטובר. מעולם לא ידעתי מה רחב הוא חיבוק זרועותי, ומה רבים הדברים שביכולתי להקיף בהן"

 

ועד שניפגש, היו בטוב.

באהבה, מיכל.

 

שעורי-העמקה-ביוגה-2017